כולנא

תיקון תשרי – ערכה

גם השנה נתכנס בירוחם לתפילת כיפור משותפת, יחד עם הקהילה המקומית, במניין שכבר הפך למסורת. לבאים מבחוץ, הכנו עבורכם מקומות לינה במכינה ובגסטהאוס, כולל סעודה מפסקת ופריסה בסיום הצום. מוזמנות ומוזמנים לשריין את מקומכם >> https://bit.ly/4gGThXb  

להורדת התוכנית המלאה

משולש האורות שנדליק הערב מערבב בין נרות רבים ותפקידם: נרות השבת נועדו להאיר את הבית, נרות חנוכה לזכרון הנס ונרות הנשמה נועדו ל"האיר" את נשמות הנרצחים והנרצחות במלחמת הקיום הקשה בה אנו מצויים. חיבורים אלו יוצרים הרמוניה של האור מחד ומתח בין הסמלים מאידך. על המתח הזה כתב רבי שלמה שרביט הזהב שיר ויכוח בין

"להתחזק, להשיב רוח ולשוחח למען יסודות השפה והבית המשותפים שלנו, של החברה הישראלית, בימים שהבאים עלינו לטובה." שבעה שבועות חלפו מאז הרגע הנורא ההוא… מעגל חיים שנסגר ונפתח…בלב קרוע ושבור ובצעדים מגששים חיפשנו בעצמנו את האורות הקטנים שיוכלו להשיב אותנו לנשום ובהמשך – להעניק רפואה ואיחוי לכאב ולפצע השותת שנפער בתוכנו.נדמה ששכבת קיום וזהות מסוימת

"הדרך שעוברים פה היא דרך מדהימה של התעסקות במוזיקה די עתיקה וכל כך מיוחדת שגרמה לי להתחבר לשורשים הכי עמוקים שלי." תמיד מוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי עוד שהייתי ילד בשיעורי המוזיקה בבית הספר היסודי הוקסמתי מהשפעת הצלילים, העוצמה וההשפעה שלהם על המרחב. מאז המוזיקה תמיד הייתה תחביב עיקרי בחיים שלי. זה כמו

במועד תשעה באב נהגו בעם ישראל לבכות לא רק את שרפת בית מקדשנו וחורבן ירושלים בלבד, אלא את כל הצרות שפקדו את עם ישראל במהלך שנות גלותו. כמאמר אגדת חז"ל על המרגלים, הפך תשעה באב למועד של "בכייה לדורות". אחת הטרגדיות שעליה נכתבה קינה מפורסמת היא כיבוש האל-מוואחידון את אזור המגרב ואל-אנדלוס במאה ה-12 ורדיפת

"יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָבלְךָ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב […] הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵםוְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרַב". (רבי יהודה הלוי) איך כותבים למישהי שהיא גם משהו. לא סתם 'משהו', אלא הדבר. שהיא גם מושא האהבה וגם האהבה עצמה… גם דמות וגם מקום. האמת שכך ממש, כמקום וכדמות, בדרך כלל נשית, נרקמו מאות ואלפי

בבהילו יצאנו ממצרים, הא לחמא עניא בני חורין. הזכרון המעצב שלי מליל הסדר הוא טקס פשוט ואהוב שבו אבי לוקח את קערת הסדר עם המצות והכיסוי הארוג שהביאו ממרוקו. אבי היה מעביר אותה בסיבובים מעל ראשי כל אחד ואחד מיושבי הסדר (גם מעל תינוקות ולעתים אף על בטנה של אשה הרה) ולבסוף על גבי השולחן

מאז הקמתו של הסניף החדש של כולנא במרוקו באות קבוצות רבות למסעות זהות בהובלתם של קימי וקובי יפרח, מייסדי הסניף. מוזמנים ומוזמנות לקרוא על העשייה הברוכה שלהם >> https://jewishinsider.com/2022/03/meet-the-israeli-working-to-revive-and-preserve-moroccos-jewish-past/